ביטון ואח' נ' מנו ספנות בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בסכום של 7,000 ₪.

בחודש יולי 2009 רכשו התובעים מהנתבעת חבילת נופש לאיי יוון כולל הפלגה 7 לילות, 8 ימים.

כל אחד מהתובעים שילם 3,286 ₪.

יום לפני ההפלגה, קבלו התובעים הודעה טלפונית כי האוניה מתעכבת בדרכה חזרה, ולכן ההפלגה תקוצר ביום אחד.

לדברי התובעים, הם ראו בזה הפרת ההסכם וביקשו לבטל את ההפלגה ולקבל את כספם בחזרה.

לדברי תובע מס' 2, כאשר הוא פנה למשרדי הנתבעת וביקש לבטול את ההפלגה, נאמר לו שהתובעים יפסידו את מלוא כספם וגם יוטל עליהם דמי ביטול של 65 $ כל אחד. לפיכך, בלית ברירה יצאו התובעים להפלגה.

האוניה יצאה באיחור של 19 שעות, והתובעים מציינים שמיד בעלייתם על הספינה, הוצע להם ע"י הנתבעת פיצוי בסכום של 1/7 מהמחיר ששילמו ועוד פיצוי בשווי של 20 $ כל אחד, וזאת תמורת חתימה על טופס ויתור על תביעות נגד הנתבעת. התובעים בחרו לצאת לטיול, לא לחתום על הטופס ולהגיש תביעה לביהמ"ש.

בסעיף 5 לכתב התביעה מציינים התובעים את נזקיהם ללא פירוט סכומים, בין היתר הם עותרים להפסד יום עבודה, ביטול יום הפלגה, החזר חלק ממיסי נמל, עוגמת נפש ופיצוי לפי שיקול דעת ביהמ"ש. בתשובה לביהמ"ש, אמר נתבע 2: "אני יצאתי בלית ברירה, לא אומר שלא נהניתי בכלל, השירותים היו מעולים אך זה לא בדיוק מה שרציתי". (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 17-18).

נציג הנתבעת העיד בפני ביהמ"ש והסביר שהוא היה במשרדי הנתבעת במשך כל היום לפני ההפלגה עד חצות, על מנת לקבל פניות של נוסעים, ושאין כל אמת בטענת התובע 2 שנוסעים אשר רצו לבטל את ההפלגה נדרשו לשלם את מלוא הכסף ומעל זה דמי ביטול. נהפוך הוא, כאשר ביקשו נוסעים לבטל, הוצע להם את מלוא כספם בחזרה ובדרך כלל לא עמדה הנתבעת על קבלת דמי ביטול.

האיחור בהפלגה היה ללא שליטתה של הנתבעת, אך בכל זאת הציעה הנתבעת פיצוי לכל הנוסעים של 1/7 מסכום ההפלגה ומתנה של 20 $ לכל אחד.

אשר על כן, לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין ועיינתי בכתבי הטענות, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן נימוקיי לכך:

1.לא נעלם מעיני ביהמ"ש שהדרישה הכספית בתיק זה מכסה את כל הוצאותיהם של התובעים לחופש.

לעומת זאת, התובעים הפליגו, נהנו וקבלו תמורה בגין כספם והוצע להם החזר סביר והוגן בגין אותו חלק מהטיול שלא התקיים.

היה מוטב להם לקבל את הפיצוי ולהמשיך להינות מהטיול במקום לנסות להחזיר לכיסם את כל הוצאותיהם.

2.מקובלים עלי דברי נציג הנתבעת שלפני ההפלגה, לא נדרש מהתובעים או מכל נוסע אחר להפסיד את כל כספו אם הוא חפץ לבטל את ההפלגה.

לטובתו של התובע מס' 2 אני מוכן להניח שהוא לא פירש נכון מה שנאמר לו ע"י נציג החברה.

3.גם אם אקבל עמדת התובעים שיצאו להפלגה בלית ברירה, עובדה היא שהם נהנו מכל שירותי הפלגה מלבד אותו יום שנחתך עקב איחור בהפלגה. בגין איחור זה, הוצע להם פיצוי סביר לכל הדעות והיה מוטב להם לקבל אותו.

4.אין בסיס לפצות את התובעים כלל וכלל, כאשר הם בחרו לסרב להצעת הנתבעת ובחרו להגיש תביעה זו בסכום מופרז ולא מוצדק.

לפיכך אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.